משהו מאד רוחני קרה אצלי עם הלידה של נגה.


פתאום ראיתי איך באים חיים לעולם.

אבל ממש ראיתי!

בכל שבוע היינו עוקבים אחר התפתחות העובר,
פה יש ניצנים של גפיים, היינו קוראים ביחד
באפליקציה של הכללית. פה ריסים ושם שורשים של שיניים,
והכל מתחולל בתוך הגוף של אורטל…בן אדם נולד…איזה הזוי.

נכון שנגה היא הילדה השלישית שלנו,
עדיין משהו בי היה יותר נוכח הפעם.
היה לי קשה לגעת בבטן של אורטל
ולהרגיש אותה מבעד לבטן. זה הרגיש לי מוזר.

ואז היא נולדה בבוקר אחד, יצאה מאזור החלציים,
ופתאום יש בן אדם. בתוך 5 שניות כבר היה
לה מספר תעודת זהות!

בן אדם שלם ומלא נולד.

וככה כולנו היינו. בהסתברות לא נורמאלית,
הצלחנו להיוולד ולנצח מיליוני זרעונים בדרך
להרמת הגביע של החיים.

ואז הם גדלים. הופכים להיות ילדים עם דעות.
ואז אני מתחיל להתעצבן כשהם לא עושים
את מה שאני מבקש מהם. ולא נכנסים למקלחת.
ופתאום אני קולט כמה זה מגוחך.

אנחנו נולדו לעולם הזה ממש יש מאין.
יצאנו מאימותינו מעוכים טיפה וקיבלנו מספר וחיים.
ועכשיו אנחנו חיים את החיים כל כך ברצינות.
לוקחים הכל כל כך קשה. ועל מה?

זה הרי משחק החיים האלה, שעוד שנייה יסתיימו.

בשביל תזכורת של המשחק הזה אני בכל בוקר
יוצא עם נגה לטיול. זה הרגע המאושר של היום שלי,
זה הרגעים שבהם נגה מזכירה לי:
"אבאלה, קח את עצמך יותר בקלות, זה משחק!"

נ.ב:
מי שרוצה להתחיל לנצח במשחק של יצירת הזוגיות שלה,
בשבוע הקרוב אני מתחיל שבוע הדרכות מיוחד,
עם למעלה מ-5 שעות הדרכות בשידור חי במהלך השבוע…
להצטרפות לחצי כאן >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת?
אני מזמין אותך לשתף: