"בדרך כלל הוא שולח לי אימוג'י של חיבוק כל בוקר
והבוקר הוא לא שלח לי", אמרה לי נועה.
"אני מרגישה שהוא מתרחק ממני".

הוא פתאום מתרחק, הוא פתאום מתקרב,
הוא כן עונה לכן, הוא לא עונה לכן,
יש המון מצבים בתחילת קשר שאתן לא תדעו להכיל דרך הראש.

אם אתן תקשיבו רק לראש שלכן אתן תהיו אבודות,
הראש מייצר מצבים של הישרדות,
המוח יגיד לכן: הנה הוא משחק בי, הוא שם אותי על אש קטנה,
אני לא חשובה לו, הוא לא עף עלי, הוא לא מחזר…ועוד!

במצבים האלו אתן מסתכלות על הצד השני (על בן הזוג) כעל אוביקט,
ולא כעל בן אדם שיש לו רגשות, מחשבות, פחדים,
כאבים, ציפיות, תוכניות, התמודדויות. 
לכן הן לא מבינות מה הוא רוצה לשמוע מהן

כששאלתי את נועה: "מה מתוכנן לכם בזמן הקרוב"?,
היא אמרה לי שמתוכנן להם סוף שבוע ראשון ביחד בקפריסין.

הסברתי לה שעבור הרבה גברים,
סוף שבוע ראשון זה מלחיץ, זו קפיצת מדרגה בקשר
ושהם עלולים לקחת צעד אחורה כדי להתמודד
טוב יותר עם הלחץ. זה טבעי מאד. היא כמובן לא ידעה את זה.

יש מצבים רבים בהם אני מוצא שנשים נכנסות לקופסא שלהן
ומתייחסות לגברים כאל אובייקט חסר רגשות (אל תצחקי, יש לגברים רגשות…נשבע לך)
אני לא תופס פה צד. גם גברים חוטאים הרבה בחטא הקופסא,
אבל אני מדבר איתך כי את מעריכה אותי (מקווה…),
כי את קוראת את הבלוג הזה ואיתך אפשר לעבוד.

אני מזמין אותך לבחון מתי את מתייחסת לגברים כאל אובייקט.
ואם זה נכון במקרה שלך, בבקשה, תתחילי להתעניין בהם יותר,
ברגשות שלהם, בתחושות שלהם, בתשוקות שלהם, תתענייני ואז
תגלי עולם חדש של גברים נפתח בפניך!

אני מזמין אותך גם לצלול ולהרחיב את הידע שלך ולהבין

מה כל גבר היה רוצה לשמוע בשיעור המיוחד שהכנתי…

אשמח לקרוא בתגובות מה דעתך בנושא והאם את נפלת למכשלת הקופסא הזו?

שיהיה יום מעולה,
דן