הקדמה:

מדי פעם אני מקבל אלי מאומנות שעברו הרבה תהליכי אימון קודם לאימון שלי,

הן מגיעות עם ארגז כלים מלא כשמה שחסר זה הידע איך להשתמש בכלים בצורה הנכונה

בכל מה שקשור לתחום הזוגיות עם כמה תבלינים נוספים כדי לחזק את הטעם…

בחורה נהדרת כזו (נקרא לה נעה) הגיעה אלי לאחרונה לתהליך ליווי אישי ליצירת זוגיות  ואיתה אכן, בתהליך קצר יחסית, היא הכירה בחור מדהים ואפילו עברה לגור איתו.

בדרך שהיא עשתה היא קלטה על עצמה נעה הרבה תובנות שאותן ביקשתי שתחלוק איתכן,

אני מאמין שאם נעה הרגישה ככה, יש עוד כמה שחולקות את אותה תחושה ויכולות להתרם מכך.

הנה מה שנעה כתבה, תהנו:

עדיין לא בזוגיות (אפילו שאת ממש, אבל ממש רוצה)? זה בגלל שאת לא באמת מאמינה שמגיע לך…

כן. אני יודעת שהמשפט הזה בכותרת מעלה כמה פיוזים, אולי אפילו מרתיח. מה זאת אומרת אני לא מאמינה שמגיע לי? ברור שמגיע לי! אני מוצלחת, יפה, מצחיקה, מהממת, יש לי מלא חברים ואנשים אוהבים להיות בסביבתי. ברור שמגיע לי! מגיע לי את הטוב ביותר!

אז למה את מוצאת את עצמך שוב ושוב נכנסת לקשרים עם גברים שהם לא הטוב ביותר עבורך? ולפעמים כאשר מגיע מישהו טוב, את מוצאת את עצמך בנסיגה: לא נמשכת אליו, לא נהנית איתו, מתבאסת.

הרשי לי להציע לך לבחון את האפשרות, שמתחת לאמונה הבסיסית בה את דוגלת שמגיע לך, מסתתרות להן
אמונות מגבילות, קטנות ומרושעות, שמקלקלות לך את הכל.

כולנו רוצות שיאהבו אותנו. אנחנו עושות הכל בשביל לקבל אהבה, מייחלות שהיא תכנס לחיינו בדמות של קשר רומנטי. אך כאשר מגיע אותו אדם שבאמת רוצה לתת לנו אותה, ללא תנאים וללא גבולות, אנחנו לא מאמינות לו.

איך זה יכול להיות שהוא אוהב אותי כל כך? הוא בטח רוצה אותי רק בשביל סקס, הוא לא מכיר אותי בכלל, מה האינטרס שלו להמשיך לצאת איתי? הוא בטח רק רוצה להשוויץ לחברים שלו שהוא השיג בחורה שווה. אבל עוד רגע, עוד שניה ממש, הוא יגלה מי אני באמת ואז זה בטח ייגמר. פרידה, כאב, לא רוצה, למה לי? לא נכנסת לזה מלכתחילה.

מנגנוני ההגנה יוצרים חומות שגם גבר עם שופל עצבני לא יצליח לשבור. אנחנו מתכנסות אל תוך עצמינו, מתעצבות, נמנעות, כועסות ולבסוף מתייאשות. וכך, בעוד מנגנוני ההגנה שלנו מנהלים אותנו אנחנו מחליטות, בפעם המיליון, לחתוך את הקשר.

אני לא נמשכת אליו, הוא לא מספיק גברי, הוא לא מספיק רגיש, הוא לא מספיק פתוח, הוא לא שם אלי לב מספיק. הוא לא מספיק! הלב נסגר. אנחנו בטוחות, יודעות בליבנו שהגבר הבא שיגיע יהיה יותר מדויק. למה בכוח? אנחנו שואלות את עצמינו, ומסכימות בלב שלם להמשיך הלאה.

אבל האמת היא, שבהרבה מהמקרים…יכול להיות שאנחנו מפספסות משהו נפלא.

צריך לנקות את זגוגיות המשקפיים

המשקפיים האלו, דרכן אנו בוחנות אדם חדש שנכנס לחיינו, בדרך כלל אינן שקופות. הן נושאות על זגוגיותיהן פחדים ומנגנוני הגנה שאם לא נלמד להבחין בהם ולנקותם, לעולם לא נצליח באמת לראות מי עומד מולנו.

הפחד להיות נאהבת, לתת למישהו לתת לך ללא תנאים וללא ניהול משא ומתן בליבך שבו תצטרכי לתת בחזרה. הפחד להיות באינטימיות שכבר כל כך הרבה זמן לא חשת. הפחד להיחשף, להיות עירומה, עם היופי שלך ועם החלקים האפלים. הפחד שהבחור הזה לא תואם את הפנטזיה, את הסיפור שאני כבר שנים מספרת לעצמי…כל אלו יקירתי, מעוורים לך את שדה הראייה.

קשר חדש כמרחב של תרגול

פגשת מישהו חדש? יופי! הוא טוב אליך? נהדר! במקום להחליט עוד פעם שהוא לא בשבילך ואת לא נמשכת אליו, נצלי את ההזדמנות להתבונן על התחושות והרגשות שאת חשה מולו.

הוא אמר משהו שעצבן אותך? מעולה! קחי את זה כהזדמנות פז ובדקי מדוע התעצבנת, איפה זה נגע בך, מה הפחיד אותך שם? האם יכול להיות שמלבד ל"תכונות המעצבנות" שלו יש שם נפש רכה שרוצה לאהוב ולהיות נאהבת בדיוק כמוך? מה יש שם שאולי את לא רואה? סמכי על עצמך שאת לא נמצאת בתוך הקשר הזה לחינם.

קשר חדש יכול להצליח או לא, התוצאה לא תמיד משנה. אין כאן בזבוז של זמן כל עוד את לומדת עוד משהו על עצמך ומתפתחת. מקסימום ייוודע לך בהמשך שהקשר אכן לא היה מדויק אבל היי, למדת עוד משהו, ניקית עוד אמונה מתוכך, התפתחת. רק כך תוכלי להמשיך ולפגוש את הגבר שלך. רק כך לפחות תדעי שכאשר הגבר שלך ייכנס לחייך, לפחות תוכלי לראות אותו דרך משקפיים צלולים.

תרגול מדיטטיבי: פתיחה של הלב

הנה תרגול שעובד לי פעם אחר פעם כמו קסם, בפעם האחרונה עשיתי אותו בפארק הירקון!

נסי לשבת עם עצמך במקום שקט. עצמי עיניים ודמייני שהלב שלך נפתח. ממש דמייני איך ללב יש שער והנה הוא נפתח לרווחה, מזמין לתוכו אהבה.

דמייני שהגבר איתו נכנסת לקשר (או כל גבר אחר שבא לך לדמיין), מתקרב אליך אט אט, מתבונן אל תוך עינייך ונכנס לליבך. הכניסי אותו לשם, אפשרי לו להיכנס.

אם עולה בך כיווץ ופחד- בדקי, ממה את מפחדת? האם הפחד שלך באמת קשור לאותו גבר?

תני לו, לגבר החדש, לשהות שם בתוך ליבך, לפחות מספר דקות. לאחר מכן אמרי לו תודה ופקחי את העיניים.

התרגול הזה יעזור לך לראות ממה את באמת מפחדת ולהתבונן על הקשר ממשקפיים יותר נקיים. כי שהלב שלנו פתוח, אנחנו חכמות יותר, מכילות יותר ומסוגלות לקבל את ההחלטות המדויקות ביותר עבורנו.

לסיכום אני רוצה להשאיר אותך עם המסר החשוב ביותר: היי רכה עם עצמך. כולנו מפחדות, כולנו מפחדים. החוכמה הגדולה היא לחבר את מנגנוני ההגנה האלו, להגיד להם תודה, לשחרר אותם באהבה וליצור זוגיות מאושרת ואמיתית.

 

אהבת? 

אשמח אם תעשי עבורי דבר אחד קטן: תשתפי עם חברות שלך

(*) אם את רוצה לשמוע על תהליך הליווי האישי שלנו לחצי כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת?
אני מזמין אותך לשתף: