ניתוח מספר 2 – חתונה ממבט ראשון עונה 3:
בשני הפרקים האחרונים והמעולים (פרקים שלוש וארבע) ראינו את העליות והמורדות המנטאליות שאנשים חווים בתחילת קשר. את ההיי ואת הדאון, וניתנה לנו הזדמנות נדירה להסתכל מהצד על איך זה נראה ומרגיש.
ראינו את נועם ורוני המקסימים, מצד אחד מתחברים וצוחקים מאד, בעיקר כדי להפיג את המתח, ומצד שני, כשרוני חושבת "האם הוא באמת בשבילי?" היא נכנסת לראש שלה. וכשהיא בראש שלה: אין תקשורת, היא מתרחקת, נהיית "סנובית", בעיקר חורשת מחשבות.
ראינו את הדר החמודה, בדיוק באותו המצב: "האם הוא בשבילי? האם הוא מתאים לי? אני לא חושבת, אבל הוא חמוד…"
רואים את המאבק הפנימי הזה שמתחולל שם בפנים.
בהיכרות רגילה, המחשבות האלו היו בוודאי מנתקות את הקשר.
 
ככה אנשים מפספסים בני זוג מדהימים. זה קרה גם לי. וזה לא באשמתם. השגרה המהירה גורמת לנו להגיד – 
"לא מתאים, next…" וללחוץ על ההדק של הפרופיל הבא כל כך מהר…
 
טעויות שאנחנו עושים כדי להצליח 
אני זוכר את עצמי בדיוק במצבים שבהם דניס ונועם היו, רוצים לְרַצות את בת הזוג שלהם כל כך, עד שזה גורם לצד השני למאוס בך, לא לרצות אותך, זה קוטל משיכה מקצועי.
במקביל ראינו את דובי ואריק החמודים מתחילים להסיר מגננות ולהוריד את השריון. אריק לדעתי הוא אישיות מיוחדת, הוא נשאר נחמד ואדיב לאורך הדרך ולא משנה מה דובי עושה, הוא לא מאבד את עצמו.
דובי מצידה אומרת וזה ניכר: "אני לא יודעת לחיות בזוגיות"
 
זוגיות זה לא רק לדבר עם עוד אדם
זוגיות זה היכולת להכיל את זה שמולך, להביט בעיניים, לראות אותו. אפילו בשיחה הפתוחה (יחסית) שהיתה להם בנהר, דובי ניסתה לשתף את אריק במה שהיא עברה ביום החתונה, שזה אמיץ מאד ונכון לעשות. אבל היה שם חסר: לקחת אחריות על איך שאריק הרגיש ולהתנצל על זה. אם היא היתה עושה את זה, זה היה מקרב אליה את אריק מהר יותר ומוריד לחץ וריחוק מהקשר.
 
בשלבים הראשונים של הקשר
בהתחלה, כאשר אחד הצדדים נכנס לראש שלו, הצד השני צריך לדעת להרגיש את המצב, לפעמים זה אומר לתת לו את המרחב, לתת למחשבות להרגע, ובו זמנית להרגיע את המחשבות של עצמו, כמו שעשה אריק כשהלך לעשות רכיבה על אופניים. ולפעמים מה שנדרש זה לשתף את התחושות והרגשות ולהיות אמיתי כמו שעשו רוני ונועם, מבלי לפגוע באחר. זו מיומנות כמו שלתפוס גלים זו מיומנות. קשר בתחילת דרכו הוא כמו רך שנולד, צריך לתת לו את הזמן לגדול. אם מביאים לשם בגרות, זה אכן יכול לקרות.
 
לסיכום של פרקים 3+4:
מי שצופה בסדרה יכולה להבין מה זה אומר לרצות זוגיות באמת. זה אומר לעשות כל מה שידרש כדי שתהיה לי זוגיות. הכל. כולל לטוס לאודישנים ממיאמי או מאוסטרליה, זה אומר להיות מוכנים לעבור את הדרך, זה אומר להסכים לוותר על הפנטזיה, זה אומר לסמוך על אדם אחר, על התהליך, זה אומר לתת לעצמך להיות בתוך החוויה!
 
אשמח לשמוע אם גם אתן חוויתן ריחוק בקשרים שלכן בשלבים הראשונים שלהם ואיך הצלחתן לצאת מהראש שלכן ולייצר קירבה? מה אתן עושות כדי להכיר את האדם שמולכן? והאם אתן מצליחות להפריד בין המחשבות שלכן ובין האדם שמולכן שמנסה להכיר אתכן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת?
אני מזמין אותך לשתף: